קצת עלי

בתחילת שנות העשרים שלי ידעתי שאני רוצה ללמוד מקצוע טיפולי. חשבתי על פסיכולוגיה, אבל לא הבנתי כיצד רק לשבת ולדבר עוזר לקדם דברים בחיים. חיפשתי יותר תכלס, וכך הגעתי לריפוי בעיסוק.

במשך 6 שנים עבדתי כמרפאה בעיסוק במסגרות שונות. אהבתי מאד את העבודה. ראיתי תוצאות והתקדמות אצל המטופלים, אבל הבנתי שיש בעיה. אני כל הזמן גולשת עם המטופלים שלי לתכנים רגשיים. הלב שלי נמצא שם. וחסר לי ידע וכלים כדי לעזור באמת.

כך הגעתי לתואר שני בעבודה סוציאלית, במגמה שמתרכזת בטיפול בילד ונוער, משם המשכתי ללימודי פסיכותרפיה, בדגש על טיפול במבוגרים, הרגשתי שהלב שלי מצא בית.

מאז אני מרגישה ברת מזל. החיבור שלי לתיאוריות הפסיכולוגיות השונות הוא פנימי ועמוק מאד. השילוב עם הידע ההתפתחותי והתפקודי המגיע מתוך עולם הריפוי בעיסוק נוכח בכל טיפול בקליניקה, מעשיר ומעמיק את הטיפולים.

אני מאמינה בכח של טיפול טוב להפחית סבל, לפתח דרכי התמודדות חדשות, להשיג שיפור ביחסים בין הורים לילדים, בין מטפלות למטופלים, ובכלל בין בני אדם. 

בחיים האישים שלי אני חיה מתוך החיבור הזה, בקליניקה אני מטפלת מתוך אותו חיבור ואמונה ביכולת של טיפול לעזור, וכמרצה לצוותים טיפוליים ולקהל הרחב יש לי מטרה להעביר את הידע החיוני והמבריא הזה הלאה.